אין תירוצים: איפוס פחמן בנדל״ן הישראלי בהחלט אפשרי
תחום הבנייה והנדל”ן אחראי לכ-40% מפליטות הפחמן העולמיות, ובישראל המספרים עשויים להיות אף גבוהים יותר. למרות זאת, לא כל המבנים בישראל עוברים הסמכת בנייה ירוקה (התורמת לחסכון במשאבים ולהתייעלות תפעולית), לעומת אחוזים ניכרים במדינות מערב אירופה. איך מצמצמים את הפער? קמפוס אלפא, שהפך למבנה הראשון בישראל המוסמך כמאופס פחמן ע״י שני גופי הסמכה בינלאומיים, מוכיח שאפשר לעשות זאת גם כאן.
קמפוס אלפא נבנה בשנות ה-70 בכפר ויתקין בשטח בנוי של כ-250 מ״ר. ייעודו המקורי היה כמבנה לשימוש חקלאי וב-10 השנים האחרונות, לפני כניסת אלפא למבנה, הוא שימש כחנות למוצרים ממוחזרים ואירח סדנאות לבניית ומיחדוש רהיטים. בשנת 2021, כאשר אלפא חיפשה להרחיב את המטה שלה היא ראתה בו יותר מסתם נכס נדל”ן. החברה זיהתה הזדמנות להפוך את המבנה הישן למודל של בנייה ירוקה, עם תכנון יעיל אנרגטית ומדוקדק לשיפוץ. זו לא הייתה החלטה קוסמטית אלא אסטרטגית – שילוב בין חיסכון כלכלי לאורך זמן ומחויבות סביבתית.
בצעד מחושב, פנתה הנהלת החברה לשני הארגונים הבינלאומיים המובילים בתחום הסמכת פליטות והתייעלות אנרגטית. ״קמפוס אלפא הפך למבנה הראשון בישראל שקיבל הסמכת Zero Carbon מטעם מכון Living Future והשני בעולם עם הסמכת GNFZ למבנים קיימים.״ אומרת לורל דורפמן, מנהלת אסטרטגיה בחברת אלפא פרויקטים ירוקים. ״בפשטות – הוכחנו שאפשר לקחת מבנה ישראלי בן 30 שנה ואף יותר, ולהפוך אותו לנטול פחמן לחלוטין. המשמעות היא שאין יותר תירוצים. אם אנחנו, חברה קטנה יחסית, הצלחנו לעשות זאת במבנה ישן ועם תקציב מוגבל, אז כל חברה וארגון יכולים.”
איך בפועל נראה תהליך ההסמכה?
״הצלחנו כי עבדנו לפי תוכנית ברורה״, מסבירה דורפמן. ״התחלנו בהפחתת פליטות בכל נקודה אפשרית. העדפנו שימוש חוזר ברהיטים ובחומרים קיימים, ובחרנו בעץ – חומר שאוגר פחמן – במקום בטון ומתכת שתהליכי הייצור שלהם פולטים כמויות גדולות של גזי חממה. רק אחרי ההתייעלות וההפחתה המשמעותית, הותקנה מערכת סולארית המייצרת בין 90% ל-130% מצריכת החשמל השנתית של המבנה, לצד מערכות חכמות להפחתת האנרגיה הנדרשת לקירור וחימום.
הצעד הראשון היה מדידה מדויקת של טביעת הרגל הפחמנית, מעין “דיאטה פחמנית” המבוססת על נתוני אמת, החל מצריכת האנרגיה והמים, דרך הפסולת וחומרי השיפוץ, ועד לנסיעות העובדים. את הפליטות שלא ניתן היה למנוע לחלוטין, קיזזנו באמצעות השקעה בפרויקטים סביבתיים כמו נטיעת עצים באפריקה. כיום, מערכת ניטור מתקדמת מודדת בזמן אמת את ביצועי המבנה, מאפשרת זיהוי מיידי של בזבוז אנרגטי ומספקת לנו את הכלים להמשיך ולהתייעל גם בשגרת העבודה היומיומית.
מה היו האתגרים המרכזיים בתהליך?
“האתגר הגדול היה שישראל עדיין בחיתולים בכל הנוגע לתיעוד סביבתי של חומרים. בעוד שבאירופה יש הסמכות EPD להרבה מחומרי בנייה, בישראל יש באופן יחסי מעט כאלה. אתגר נוסף ומשמעותי הוא אתגר הדאטה. איסוף כל הנתונים בזמן אמת ובאופן מדויק ולא על בסיס הערכה זו יכולה להיות משימה מאתגרת. התמודדנו עם האתגרים הללו על ידי שימוש בטכנולוגיות ישראליות חדשניות ופיתוח מתודולוגיות מדידה מותאמות. עבדנו עם חברת הסטארט-אפ הישראלית Radgreen שמנטרת איכות אוויר, והתקנו דשבורד חכם המחובר למוני החשמל שעזר לנו לזהות הפעלה מיותרת של מיזוג ותאורה.
התובנות העיקריות שלמדתם מהתהליך?
“גילינו שמעבר לירוק הוא גם חכם כלכלית. מערכת האנרגיה הסולארית שלנו תחזיר את ההשקעה תוך 6 שנים. גילינו גם שאיפוס פחמן משפר את חוויית העובדים. הטמענו מערכת של HomeBiogas שממחזרת את כל הפסולת האורגנית שלנו והופכת אותה לגז בישול שמשמש למטבח המשרדי. בימי רביעי הצוות נפגש במשרד לארוחה משותפת שמתבשלת על אותו הגז. זה לא רק חוסך פסולת ופליטות – זה גם יוצר תחושת גאווה וחיבור לערכים אצל העובדים״.
כיצד ההסמכות משרתות את הפעילות העסקית שלכם?
“ההסמכות הללו מאפשרות לנו לגשת למכרזים בינלאומיים שקודם היו סגורים בפנינו, ומבחינה שיווקית, הן יצרו לנו בידול משמעותי בשוק הישראלי. למרות הרוחות שמנשבות ממשל טראמפ, העניין שמגלים השחקנים הגדולים בתחום הנדל״ן בישראל בתחום איפוס הפחמן גדל משמעותית בשנה האחרונה, בין השאר בגלל התעניינות שוכרי הפרימיום בשוק המשרדים הישראלי. הביקורת החיצונית דאגה שנזהה את כל מקורות הפליטה בחישובים שלנו. למשל, בשנה שהייצור הסולארי שלנו לא הספיק, רכשנו תעודות אנרגיה מתחדשת בשיתוף עם אמות אנרגיה. ההסמכה פועלת כמנגנון שמתחזק את המחויבות שלנו לאורך זמן. והכי חשוב – הקמפוס שלנו הפך ל’מעבדה חיה’ שבה אנחנו יכולים לבחון טכנולוגיות חדשות, לבצע מדידות אמיתיות, ולהראות ללקוחות תוצאות מוכחות במקום סיפורים תיאורטיים.”
לסיום, מה המסר שלך לאנשי המקצוע בתחום הבנייה הירוקה בישראל?
“הזמן של ‘למה’ עבר, והגיע הזמן של ‘איך’. עד 2030, כל בניין חדש באיחוד האירופי יידרש להיות מאופס פחמן, וישראל תצטרך לעמוד בסטנדרטים הללו אם היא רוצה להמשיך לסחור עם אירופה. יזמי הנדל”ן בעולם כבר רואים בבנייה ירוקה ומאופסת פחמן יתרון תחרותי ומוכנים לשלם פרמיה על בניינים ירוקים. לישראל יש את כל הכלים להוביל את המהפכה הזו: שמש בשפע, אקו-סיסטם טכנולוגי חדשני, ומשק קטן שיכול להשתנות במהירות, וכבר היום, קהילה מקצועית הולכת ומתרחבת של מומחים, יזמים וספקי פתרונות שמובילים את הדרך.”
Photographer: Omri Amsalem
לורל דורפמן היא מנהלת אסטרטגיה באלפא פרויקטים ירוקים, חברת תכנון והנדסה בת קיימא המתמחה בהפחתת פליטות פחמן והסמכות בנייה ירוקה. למידע נוסף
